'הקופה המשותפת' וכל לקוחותיה, כולם יחד וכל אחד לחוד מודיע ומתחייב בזה:

[א] שכל עניני הכספים ועסקים שנעסוק בהם ו/או שיעסקו בהם באי כוחנו, בין באופן פרטי, ובין בתור בעל עסק/חנות/עמותה/חברה וכדו', בין עם אנשים פרטיים ובין עם חברות או גופים ציבוריים ו/או באי כוחם, הן מה שנתן לאחרים, או שיהיו חייבים לנו, והן מה שנקבל מאחרים או שנהיה חייבים להם, בכל סוגי אשראי הלוואות ופיקדונות כולל התחייבויות, ערבויות, שעבודים, חסכונות, כולל בעלות ועסקי תיווך, נאמנות ושליחות המבוצעות על ידנו, תשלומים מיסים וארנונות, מכירות וקניות באשראי ובהקפה ותשלומים מראש, קבלת שירותים מכל סוג שהוא, וכל שאר אופני תשלומים, וכן כל קבלת פעולת עבודות וכדו', וכן כל קבלת חפצים וכל שווה כסף הן בתורת שאלה והן בתורת מכירה או שאר דרכים, בכל הנ"ל, כל שיש בהם חשש רבית מכל סוג איסור שהוא, אף אם מוזכר באיזה שטר או קבלה וכדומה לשון הלוואה או רבית, או תשלום עבור חפץ ו/או מוצר, או שאר יתרות חוב וכדומה, כל אלו יהיו ביד המקבל בתורת עיסקא כפי שיפורט להלן, ואף אם מתחילה לא חל ההיתר עיסקא יחולו עליו תנאי היתר עיסקא מיד לכשיתאפשר, ואין בלשון הכתוב כדי לבטל תוקף שטר זה המעיד שעל החוב חלו דיני עיסקא זאת.

[ב] כל הנ"ל יהיה בידי המקבל ו/או החייב [להלן "המקבל"] בתורת עיסקא כתיקון חז"ל. ברווחים יהיה חלקו של המקבל מחצית מן הריווח, ובהפסד יישא המקבל ארבעים וחמשה אחוזים, והנותן חמישים וחמשה אחוזים, ובחלק הנותן יהיה על המקבל אחריות לגניבה ואבידה כשומר שכר. בכל אופן לא יפחת שכר טרחתו משווה פרוטה.

[ג] עוד הוסכם, שאם בתחילת העיסקא נראה אפי' על הספק, שאין בתנאי היתר עיסקא זה כדי לבטל איסור רבית, אזי תנאי ההתעסקות בעסקים אלו יהיו בתורת עיסקא שכולו פיקדון בידי המקבל, ועל המקבל יהיה אחריות לגניבה ואבידה כשומר שכר, והריווח לאחר ניכוי ההוצאות יהא לנותן שבעים וחמשה אחוזים ולמקבל עשרים וחמשה אחוזים. ובכל אופן לא יפחת שכר טרחתו משווה פרוטה.

[ד] המקבל יעסוק בדמי העיסקא בכל נכסיו ועסקיו המותרים היותר טובים ומובחרים לטובת העיסקא, בין בנכסי דניידי בין בנכסי דלא ניידי, בנכסיו ועסקיו שמכאן ולהבא או בנכסיו ועסקיו הקיימים, ותמורת המעות או החוב יקנה הנותן חלק בנכסיו ובעסקיו הטובים הקיימים של המקבל, ועל פי שומת בקיאים שזהותם תקבע ע"י הנותן. כל האמור לעיל הוא אפילו אם סוכם שההשקעה היא רק למטרה מיועדת ומסויימת, הרי שלמרות התנאי האמור במסמכים, הננו מסכימים כי מי שבידו העיסקא יעסוק בכל עסקיו כנ"ל. עוד הותנה, שבעת שהמקבל יחזיר את הקרן, יקנה המקבל מהנותן את הנכסים ו/או העסקים הנ"ל, בקניין המועיל, וכערך שווים בעת ההחזר.

[ה] וכן הוסכם, שככל שיהיה החשש רבית מדרבנן, כגון מחמת שהוא בדרך מקח או שכירות או בדרך אחרת, אזי תהיה העיסקא רק כתמורת המקח.

[ו] על המקבל להוכיח שנהג ועסק בנאמנות בדמי העיסקא, ולא יהא נאמן על הפסד הקרן כי אם בעדים כשרים ונאמנים על פי דיני ישראל, ולא יהא נאמן שאין לו נכסים נוספים, וכן לא יהא נאמן על הריווח או אי הריווח כי אם בשבועה חמורה על פי דיני ישראל בבית דין רבני עליו יוסכם עם הנותן, ובצירוף הסבר מפורט ובהצגת המסמכים וספרי החשבונות שבידיו, או בעדות כשירה ונאמנת על פי דיני ישראל. רישומים ודוחו"ת מאושרים, לא יועילו בזה לפוטרו משבועה הנ"ל. ובעסקים בהם המקבל אינו מתעסק בעצמו, תהא שבועת הפועל מועילה כשבועת המקבל עצמו.

[ז] עוד הוסכם, שאם ייתן המקבל לנותן עבור חלקו בריווח כפי שיוסכם ביניהם, והכל במצטבר לא יותר מהמוסכם בחוזה כולל הפרשי הצמדה לסוגיהן, הטבות ומענקים, או [בתשלום מראש] אספקת המוצר שהוזמן, או [במכירה באשראי ובהקפה] התשלום שסוכם במחיר המוצר וכדומה, אחרי שיקבל לעצמו שכר טרחתו, אזי יהא פטור מחובת ההוכחה, ומותר הריווח יהא לו לבדו.

[ח] כמו כן הותנה, שכל טובות הנאה, מתנות, רבית דברים וכדו' שיינתנו בין הצדדים, יהיו רק עבור רווחים מחלק הפיקדון. עוד הותנה, שכל תשלום או הטבה שתינתן לפני ההתעסקות, לא יהא נחשב כי אם כתשלום על חשבון הרווחים, ואם לא יהיו רווחים ינכה סכום זה מהקרן, ואם אין בזה בכדי להתיר ינוכה סכום זה מהקרן מיד.

[ט] עוד הותנה, שאם יתעכב הפירעון אחרי הזמן שנקבע בין הצדדים, אזי תמשיך העיסקא לפי התנאים הנ"ל עד לפירעון המושלם.

[י] כל קבלת ערבות שיש בהם חשש רבית, הרי זה כפוף לכל התנאים שבשטר זה.

[יא] באופן שיותנה לשלם תשלומים מזמן לזמן, כל שאינו נוגד את המוסכם הרי בכל זמן תשלום נגמרת העיסקא, ואם ממשיך המקבל להחזיק הכסף, מתחיל עיסקא נוספת על פי התנאים שבשטר זה.

[יב] באופן שיחתמו יותר מאדם אחד, כל לשון יחיד שבשטר זה מתפרש כלשון רבים, ומחייב כ"א לעצמו וכולם ביחד באופן המועיל, וכל הסכמים שבין החותמים למטה שיש בהם חשש רבית הם כפופים לתנאים שבשטר זה.

[יג] כל האמור הוא החלטה גמורה ומחייבת שלנו ושל העסק שבבעלותנו. ובפירוש הותנה, שגם אם מאיזו סיבה שהיא לא ידע המקבל או הנותן ענין היתר עיסקא זה, או שלא ידע בכלל מה זה היתר עיסקא, יהיו נוהגים בו תנאי עיסקא, ותחלנה עליו כל הזכויות והחובות שיש למקבל בעיסקא או לנותן בעיסקא, כפי תנאי היתר עיסקא זה. עוד הוסכם, שגם במידה ותימכר העיסקא לצד שלישי,  זכויות ההתקשרות יהיו על פי האמור בשטר זה. באם נותן העיסקא ירצה למכור את העיסקא לגורם שלישי שלא חלים עליו דיני ריבית (להלן המשקיע), באופן זה ממנה המקבל את הנותן מאותו הזמן, לשמש עבורו כמתווך לקבלת ההלוואה. כסף ההלוואה ישמש כפירעון עבור העיסקא. תוספת הכסף שיקבל הנותן מהמשקיע, ישמשו כדמי תיווך עבור השירות. באופן שהמשקיע יבטל את ההלוואה, או ימכור את ההלוואה מחדש לנותן מאיזה סיבה שהיא, אזי כל ההתחייבות בין הנותן למקבל חוזרת לקדמותה על פי תנאי היתר העיסקא, והנותן יהיה זכאי לכל העמלות ששולמו בקשר למאמצי התיווך שלו. המקבל יישא בכל התשלומים בגין חזרת העיסקא לידי הנותן, אלא א"כ נגרם הדבר בשל רשלנותו של הנותן. מאחר ועל פי החלטה זו לא נעסוק אנו והעסק שלנו בשום עניני כספים שיש בהם חשש איסור, וכל המתעסק עמנו ועם העסק שלנו, על פי תקנותינו הוא מתעסק, וכפי נוסח הית"ע ברית פנחס המעודכן. עוד הוסכם, שאם יבטל חלק מהשטר לא יבטל השאר. וכן יחול כפי השיטות המועילות להציל מאיסורי רבית. ואם אין גם בזה כדי לבטל איסור רבית, הרי אותו חלק הקציצה בטעות ובטילה. הית"ע ברית פנחס המעודכן מהווה חלק בלתי נפרד מההתקשרות החוזית המחייבת של העסק ולקוחותיו, ומחייב בכל דיון משפטי. בכל מה שקשור להסכם זה מתחייבים הצדדים לדון מדין בוררות במקום המקיים את השטר. שטר זה מפרש את / וגובר על האמור בחוזה, על אף שנחתם בפועל לפני החוזה, ולמען תת תוקף ועוז לכל האמור לעיל, הננו כותבים זאת לזיכרון בספר, ומפרסמים גלוי לכל תקנותינו והחלטתנו זו.

כל הנ"ל נעשה בהודאה גמורה מעכשיו ובבי"ד חשוב, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרא בקניין סודר או אג"ק, או בהנאת מחילת מלווה, וכן בכל דבר לפי קניינו הראוי לו, באופן המועיל ע"פ תורתנו הק' וכתקנת חז"ל, והכל שריר וקיים.

(נוסח השטר ע"פ הספר "ריבית הלכה למעשה – ברית פנחס")